עבודה זרה 56

פרק 56

א <strong><big>משנה:</big></strong> לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנָּכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּפּוּחַ. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר:
ב <strong><big>הלכה:</big></strong> לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה כול׳. תַּנֵּי רִבִּי חָנָן. וְהוּא שֶׁלֹּא הֶעֱלִים יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ. אֲבַל אִם הֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ לֹא בְדָא. עַד כְּדוֹן כְּשֶׁהָיָה נוֹטֵל יַיִן וַעֲנָבִים כְּאַחַת וְנוֹתֵן עַל הַתַּפּוּח. הָיָה נוֹתֵן אֵילּוּ בִפְנֵי עַצְמָן וְאֵילּוּ בִפְנֵי עַצְמָן אֲפִילוּ מִן מוֹתַר גוֹמָמִיוֹת. שֶׁתַּחַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אֲסוּרוֹת. שֶׁבְּצִידֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת יַיִן נֶסֶךְ.
ג גַּת שֶׁפְּקָקָהּ גּוֹי מִבִּפְנִים אֲסוּרָה וּמִבְּחוּץ מוּתֶּרֶת. שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שִׁיפָה אַחַת טְלוּלָה וְנוֹגֵעַ בָּהּ וּמְנַסֶּךְ כָּל הַבּוֹר.
ד רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. הַקִּילּוּחַ כַּבּוֹר. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. בְּכָל אֲתַר לֵית אַתְּ עֲבַד הַנִּצּוֹק חִיבּוּר. וְהָכָא אַתְּ עֲבַד הַנִּצּוֹק חִיבּוּר. סָבַר רַב הוּנָא. נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ. נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ לֹא נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר. רִבִּי בָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר לֹא נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ. נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר. מַאי דְאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. הַקִּילּוּחַ כַּבּוֹר. סָבַר רַב הוּנָא. כְּשֵׁם שֵׁהַבּוֹר מִתְנַסֵּךְ כָּךְ הַקִּילּוּחַ מִתְנַסֵּךְ. תָּמָּן אָמְרֵי בְּשֵׁם רַב. מַגָּעוֹ שֶׁלְּגוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. וּבִלְבַד בְּשׁוֹתֵת.