עבודה זרה 6

פרק 6

א יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. עַד כָּאן לְצִיבּוּר. מִיכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וּכְתִיב בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הָרִאֹשׂנִים וגו׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ כול׳. מַה. אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּכָל שָׁנָה. וְהָתַנֵּי. תִּגְלַחְתּוֹ וְתִגְלַחַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. וְהָתַנֵּי. מִשְׁתֵּהוּ וּמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים. וְהָתַנֵּי. לֵידָתוֹ וְלֵידַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. אִית לָךְ מֵימַר. שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. תִּיפְתָּר בְּהַהוּא דְּלָא אַסְפִּיק מֵיעֲבַד בְּיוֹמֵיהּ עַד דְּאִיתְיְלִיד לֵיהּ בַּר וַעֲבַד כְּחָדָא.
ד תַּנֵּי. לֹא יִשְׁלַח לוֹ חָבִיּוֹת מְכוּרוֹת לַחֶנְוָונִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּטוֹעֲנוֹ טַעֲנַת חִנָּם. לֹא יְסָרֵב אָדָם בַּחֲבֵירוֹ לְאָרְחוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. לֹא יַרְבֶּה לוֹ בְתִקְרוֹבֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ. מָהוּ בְּתִקְרוֹבֶת. רְחִיץ בְּזָוִוי אוֹחֲרֵי. וּבִירוּשָׁלִַם הָיָה הוֹפֵךְ עִיכְלֵיהּ דִּימִינָא לִשְׂמָאלָא.
פרק קודםפרק הבא