עירובין 102

פרק 102

א וְתַנֵּי כֵן. קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אִיתָא חֲמִי. אָהֵן עֲבַד עִיגּוּלָא תְּרֵי עָשָׂר בֵּיעִין. וְאָהֵן עֲבַד עִיגּוּלָא תְּמַנֵּי. וְתֵימַר הָכֵן. רַב הוּנָא אָמַר. צֵא מֵהֶן שְׁלִישׁ לִיצִיאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן נְפַק לֵיהּ לְאֵילֵּין נַחְתּוֹמַיָּא כְהָדָא דְּרַב הוּנָא וּלְחוּד כָּהֵן שִׁיעוּרָא.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ כָּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים לַמִּרְפֶּסֶת פָּחוּת מִכָּן לֶחֲצֵר. חוּלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים לַמִּרְפֶּסֶת פָּחוּת מִיכָּן לֶחָצֵר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּסְמוּכָה אֲבָל בְּמוּפְלֶגֶת אֲפִילוּ הִיא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים לֶחָצֵר. אֵי זוֹ הִיא סְמוּכָה כָּל שֶׁאֵינָהּ רְחוֹקָה אַרְבָּעָה טְפָחִים:
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> פיס׳. וְלֹא שֶׁל תַּחְתּוֹנִים הִיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. זֹאת אוֹמֶרֶת. חוּרְבַת רְאוּבֶן בְּתוֹךְ חָצֵר שִׁמְעוֹן וְשִׁמְעוֹן מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. כְּמִי שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ.
ד פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְּתֵיהּ. לָזֶה בְּפֶתַח וְלָזֶה בְּפֶתַח שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין מִן הַבַּיִת שֶׁבּוֹ שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. לָזֶה בִזְרִיקָה וְלָזֶה בְשִׁילְשׁוּל. שְׁמוּאֵל אָמַר. שִׁילְשׁוּל מוּתָּר שֶׁהוּא כְדַרְכּוֹ. וּזְרִיקְה אֲסוּרָה שֶׁאֵינְהּ כְּדַרְכָּהּ. רַב אָמַר. לֹא עָשָׂה כְלוּם. מַתְנְִיתִין פְלִיגָא עַל רַב. כָּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים לַמִּרְפֶּסֶת. פָּחוּת מִכָּן לֶחָצֵר. לֹא לָזֶה בִזְרִיקָה וְלֹא לָזֶה בְשִׁילְשׁוּל הִיא מַתְנִיתָא. בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה טְפָחִים לָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים לַתַּחְתּוֹנָה. מַה פְלִיגִין רַב וּשְׁמוּאֵל. בְּשָׁוֶוה.
פרק קודםפרק הבא