עירובין 129

פרק 129

א תַּמָּן תַּנִּינָן. הַנִּיתָּנִין בְּמַתַּן אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין מַתָּנָה אַחַת. יִינָּתְנוּ מַתָּנָה אֶחָת. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע. יִינָּתְנוּ מַתַּן אַרְבַּע. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַחַת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. יִינָּתְנוּ מַתַּן אַרְבַּע. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. יִנָּתְנוּ מַתַּן אַחַת. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. לֹא נִמְצֵאתָ עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. לֹא נִמְצֵאתָ עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף. אָמַר לוֹ. מוּטָב לַעֲבוֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא בָאָת לְיָדִי מִמִּצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּאָת לְיָדִי.
ב תַּמָּן תַּנִּינָן. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ. יָדוֹ וְנָתַן עַל בּוֹהֶן יָדוֹ. וְרַגְלוֹ וגו׳. מִחְלְפָה שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. אָסוּר לְהַעֲרִים. וָכָא אוֹמֵר. מוּתָּר. תַּמָּן שֶׁמָּא יַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וִיהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת. בְּרַם הָכָא מִשּׁוּם מַכְנִיס כֵּלִים טְמֵאִים בַּשַּׁבָּת. מִחְלְפָא שִׁיטַּת דְּרַבָּנִין. תַּמָּן אָמְרִין. מוּתָּר לְהַעֲרִים. וָכָא אָמְרִין. אָסוּר לְהַעֲרִים. תַּמַּן דְּלָא יִסְאָב תִּיָה תְלָתָא זִימְנִין. בְּרַם הָכָא טוּמְאָה יְדוּעָה מִבִּפְנִים הִיא. אֶיפְשַׁר לָהּ לָצֵאת בְּלֹא שָׁהוּת. בְּלֹא טוּמְאָה. אָמַר לוֹ. מוּטָב לוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא בָאָת לְיָדוֹ מִמִּצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּאָת לְפָנָיו.
ג הוֹצִיא מִמָּקוֹם שֶׁחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת וְנָפַל לְמָקוֹם שֶׁאֵין חַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת כְּבָר נִרְאֵית לָצֵאת. מָצָא אַחֵר בְּצִידּוֹ מוֹצִיא אֶת שְׁנֵיהֶם אוֹ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא אֵת שֶׁנִּרְאֶה לָצֵאת.
פרק קודםפרק הבא