עירובין 92

פרק 92

א <strong><big>הלכה:</big></strong> פיס׳. כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת כול׳. וְלָמָּה לִי רָחָב אַרְבָּעָה. וַאֲפִילוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה. בְּגִין מַתְנֵי הָדָא דְבַתְרָהּ אֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין. לֹא הָיָה רָחָב אַרְבָּעָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לְכָאן וּלְכָאן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב. מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. מְחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַיָיב. וָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. תֵּדַע לָךְ דָּמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִים שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי הַמְּחִיצוֹת חַיָיב. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. הֵיךְ מַה דְּאַתּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. אוֹף הָכָא כֵן.
ב שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הַיָּחִיד. שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הָרַבִּים. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתֶל שֶׁהִקִּיפוּהוּ סוּלָמוֹת מִיכָּן וּמִיכַּן מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁלּא כִּיוְונוֹ נַעֲשׂוּ כִּפְתָחִים.