פאה 10

פרק 10

א רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעִי צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת. חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֵּם טוֹב. אִם לַלֵּיצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן. רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ. כְּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. וּסְיָגִין סְיָיגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָיה וּשְׁלִישִׁית מִיכַּן וָאֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְתִיב לֵיהּ מַה טַעַם וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כְּתִיב כּאַן אֶלֵּא לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. אִין מִטְרַחַת עֲלוֹי מִיפְסַק הוּא.
ב רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הַקָּדוֹשׁ אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם נוֹשֵׂא עָוֹן כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> אֵין פּוֹחְתִין לְפֵיאָה מִשִּׁשִּׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין לְפֵיאָה שֵׁיעוּר הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> תַּנִּי אֵין אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. מִתְנִיתָא בְּיֶתֶר מִכְּשֵׁיעוּר. אֲבָל בִּכְּשֵׁיעוּר אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִיִים מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִיִים מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים לְקֻלּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִיִים מְמוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִיִים. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִיִים מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.
ה <strong><big>משנה:</big></strong> נוֹתְנִין פֵּיאָה מִתְּחִילַּת הַשָּׂדֶה וּמֵאֶמְצָעָהּ. רִבִי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף כְּשֵׁיעוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם שִׁיֵיר קֶלַח אֶחָד סוֹמֵךְ לוֹ מִשּׁוּם פֵּיאָה וְאִם לָאו אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מִשּׁוּם הֶבְקֵר.