פאה 62

פרק 62

א <strong><big>הלכה:</big></strong> אָמַר רִבִּי לָא כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה עוֹמֶר שֶׁאַתְּ שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם יָצָא זֶה שֶׁאַתְּ זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמָן.
ב רִבִי יִרְמְיָה בְּעִי הָיָה מְסוּיָים בְּדַעְתּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָים. הָיָה עוֹמֵד בְּצֵל הַדֶּקֶל הַדֶּקֶל מְסַיְימוֹ הָיוּ שְׁנֵיהֶן נְטוּפָה זֶה מְסַַיֵים אֶת זֶה וְזֶה מְסַיֵים אֶת זֶה. הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ נְטוּפָה נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּתִים מְצוּיִין שֶׁבָּא אַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּיתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.
ג שָׁפְכָּנִי נוֹטֵף שֶׁמֶן. וְהָתַנִּינָן נְטִיפָה אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹשָׂה שֶׁמֶן הַרְבֶּה. וְהָתְנָן בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. אֶלָּא שָׁפְכּוֹנִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁמֶן הַרְבֶּה. נְטוּפָה נוֹטֵף שֶׁמֶן. מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֶּה. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֵתִים הַרְבֶּה. בֵּישָׁנִי אִית דִּבְעִי מֵימָר בֵּישָׁנִי מַמָּשׁ. אִית דִּבְעִי מֵימָר דְּהוּא מַבְעִית לְחַבְרֵיהּ עַד דְּיַעֲבִיד אַרְבָּעָה כִיפְלֵיסִין כִּי הַהִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן כָּל עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשְׁכָחוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה יוֹתֵר מֵחֲבֵירוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָם. עַד דְּיַעֲבִיד כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רוּבָּן שֶׁל שָׁנִים כְּמִי שֶׁהוּא מְסוּיָים.
ד בִּמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְצַד הַפִּרְצָה. מַתְנִיתָא דְּבֵית שַׁמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין הֶבְקֵר עֲנִיִים הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא תַּמָּן דָּבָר תָּלוּשׁ בְּצַד דָּבָר מְחוּבָּר. בְּרַם הָכָא דָּבָר מְחוּבָּר בְּצַד דָּבָר מְחוּבָּר.
ה רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לְזֵיתִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ הַזֵּתִים מְצוּיִן שֶׁבָּא אַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַזֵּתִים מְצוּיִין יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה.
ו אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא חִיֵיב אָדָם שִׁכְחָה לְזֵתִים אֶלָּא רִבִי עֲקִיבָה דּוּ דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ. מֵעַתָּה אֵין שִׁכְחָה לְזֵתִים כְּרִבִי יוֹסֵי דְּלֹא דָּרַשׁ אַחֲרֶיךָ. הָתִיבוּן הֲרֵי עוֹמֶר שִׁכְחָה הֲרֵי לֹא כְתִיב אַחֲרֶיךָ. מִּכֵּיוָן שֶׁכְּתִיב לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ כְּמִי שֶׁכְּתִיב אַחֲרֶיךָ.
ז רִבִי יוֹנָה בְּעִי הָהֵן זַיִת נְטִיפָה הוֹאִיל וְהוּא מְסוּיָים עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הִתְחִיל בּוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ.
ח <strong><big>משנה:</big></strong> זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא.
פרק קודםפרק הבא