קידושין 37

פרק 37

א מַתְנִיתָא. רְשׁוּת הַגָּבוֹהַּ בְּכֶסֶף וּרְשׁוּת הַהֶדְיוֹט בַּחֲזָקָה. כֵּיצַד. גִּיזְבַּר שֶׁנָּתַן מָעוֹת הֶקְדֵּשׁ בִּמְטַלְטְלַין קָנָה הֶקְדֵּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. שֶׁנֶּאֱמַר לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ.
ב אֲמִירָתִי לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתִי לַהֶדְיוֹט. כֵּיצַד. לָקַח פָּרָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בְּמָאתַיִם. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא מָאתַיִם עַד שֶׁעָמַד בִּמְנָה. מֵבִיא מָאתַיִם. הָדָא הִיא אֲמִירָתִי לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתִי לַהֶדְיוֹט. פָּרָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ בִּמְנָה. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא מְנָה עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם. מֵבִיא מָאתַיִם. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְיָסַף חֲמִישִּׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ. הָא אִם יוֹסִיף הֲרֵי הוּא קָם לוֹ וְאִם לָאו אֵינוֹ קָם לוֹ. שׁוֹר זֶה עוֹלָה וּבַיִת זֶה קָרְבָּן. קָנָה הֶקְדֵּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. דִּכְתִיב לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וגו׳. וּבְהֶדְיוֹט לֹא קָנָה עַד שָׁעָה שֶׁיַּחֲזִיק.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> כָּל מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן הָאֲנָשִׁים חַיָיבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. כָּל מִצְוַת הַבֵּן עַל הָאָב אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין. כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הָאֲנָשִׁים חַיָיבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין. כָּל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית וּבַל תַּקִּיף וּבַל תִּיטַּמֵּא לַמֵּתִים. הַסְּמִיכוֹת וְהַתְּנוּפוֹת הַהַגָּשׁוֹת הַקְּמִיצוֹת הַהַקְטָרוֹת וְהַמְּלִיקוֹת הַהַזָּאוֹת וְהַקַּבָּלוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲנָשִׁים וְאֵינָן נוֹהֲגוֹת בַּנָּשִׁים חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וּנְזִירָה שֶׁהֵן מְנִיפוֹת.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> כָּל מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן כול׳. מִצְוֹת שֶׁהָאָב חַיָיב לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ. לְמוֹהֲלוֹ לִפְדוֹתוֹ לְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אוֹמָנוּת לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַף לְלַמְּדוֹ לָשׁוֹט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. לְמוֹהֲלוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. לִפְדוֹתוֹ דִּכְתִיב וְכָל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. לְלַמְּדוֹ תוֹרָה. וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. לְלַמְּדוֹ אוֹמָנוּת. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וּבָחַרְתָּ בַחַיִים. זוֹ אוֹמָנוּת. לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. אֵימָתַי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ מַשִּׂיא אֶת בָּנֶיךָ קְטַנִּים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַף לָשׁוֹט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. דִּכְתִיב לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. מַה. לְמִצְוָה אוֹ לְעִיכּוּב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בַּר תָּרִימָה אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי אִימִּי. אָמַר לֵיהּ. פַּיֵיס לְאַבָּא דְּיַסְבֵּינִי אִתָא. פַּיְיסֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלוֹי. הָדָא אָמְרָה לְמִצְוָה. אִין תֵּימַר לְעִיכּוּב. הֲוָה לֵיהּ לְכוֹפְנֵיהּ. מְנַיִין שֶׁאִם לֹא עָשָׂה לוֹ אָבִיו שֶׁהוּא חַיָיב לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ. תַּלמוּד לוֹמַר אָדָם תִּפְדֶּה. וּנְמַלְתֶּם אוֹתָם. וְלִמַּדִתֶם אוֹתֶם. וְהוֹדַעְתָּ אַתָּה. לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה.
פרק קודםפרק הבא