ראש השנה 22

פרק 22

א וּמַה קִיְלְקוּל הֲוָה תַמָּן. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עֲצֶרֶת לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְהָיוּ יוֹצְאִין עָלָיו מִבָּעֶרֶב בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. מֵעַתָּה עַל נִיסָן לָא יְקַבְּלִינוּן. עַל שְׁאַר יַרְחַיָא יְקַבְּלִינוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עִיקַּר קִלְקַלתְּהוֹן מִן אָדָר הֲוָות. מֵעַתָּה כַּד הִיא דִכְוַותְהוֹן יְקַבְּלִינוּן. אִין לֵית הִוּא דִכְוַותְהוֹן לָא יְקַבְּלִינוּן. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׂ‍כְרוּ בַיְיתוּסִין שְׁנֵי עֵידֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד עַל הַחוֹדֶשׁ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. וּבָא אֶחָד וְהֵעִיד עֵדוּתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וּבָא אַחֵר וְאָמַר. עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֶה אֲדוּמִים וּרְאִיתִיו רָבוּץ בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים רֹאשׁוֹ דוֹמֶה לָעֶגֶל אָזְנָיו דּוֹמוֹת לַגְּדִי. וּרְאִיתִיו וְנִבְהַלְתִּי וְנִרְתַּעְתִּי לַאֲחוֹרַיי. וַהֲרֵי מָאתַיִם זוּז קְשׁוּרִים בַּאֲפוּנְדָּתִי. אָ‍מְרוּ לוֹ. הֲרֵי מָאתַיִם זוּז נְתוּנִין לָךְ בְמַתָּנָה. וּשְׁלוֹחֶיךָ יָבֹאוּ וְיִלְקוּ. אַתָּה לָמָּה הִכְנַסְתָּה עַצְמָךְ לְמִסְפֵּק. אָמַר לָהֶן. רָאִיתִי אוֹתָם מְבַקְּשִׁין לְהַטְעוֹת אֶת חֲכָמִים. אָמַרְתִּי. מוֹטָּב שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי וְנוֹדִיעַ לַחֲכָמִים.
ב וּמַה קִילְקוּל הֲוָה תַמָּן. דַּהֲווֹן אִילֵּין מַסְבִּין יוֹם דֵּין וְאִילֵּין מַסְבִּין לְמָחָר. וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁנִּמְלְכוּ בֵית דִּין לְעַבְּרוֹ וְהֵן מִתְקַלְקְלִין. מִי בִיטֵּל אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת. רִבִּי בִיטֵּל אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת. וְהִתִּיר רוֹצֵחַ. וְהִתִּיר עֵד מִפִּי עֵד. וְהִתִּיר שֶׁיְּהוּ יוֹצְאִין עָלָיו מִבָּעֶרֶב בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אַף עַל גַּב דְּאָמַר אַתְּ בִּטְלוּ אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת לֹא בָ‍טְלוּ מִיָּם טִיבֵּרִיָה. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אִילֵּין דְּחַמְיָין צְפַת מָהוּ דְיִסְבּוּן. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי בִיטֵּל אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת. צְפַת לָמָּה מַסְבָּה. אֶלָּא בְגִין מוֹדָעָא דִאִינּוּן יָ‍דְעִין. אֵין מַשִּׂיאִין לֵילֵי זְמַנּוֹ אֶלָּא לֵילֵי עִיבּוּרוֹ. לֵילֵי זְמַנּוֹ אֵין מַשִּׂיאִין מִפְּנֵי יוֹם טוֹב. אֲבָל מַשִּׂיאִין לֵילֵי עִיבּוּרוֹ. אֵין מַשִּׂיאִין אֶלָּא עַל הַחֳדָשִׁים הַמְיוּשָׁבִין בִּזְמַנָּן. מִפְּנֵי יוֹם טוֹב שֶּׁחָל לִהְיוֹת בָּעֶרֶב שַׁבָּת. לֵילֵי זְמַנּוֹ אֵין מַשִּׂיאִין מִפְּנֵי יוֹם טוֹב. לֵילֵי עִיבּוּרוֹ אֵין מַשִּׂיאִין מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ. מַשִּׂיאִין בֵּין עַל הַחֳדָשִׁים הַמְיוּשָׁבִין בִּזְמַנָּן [בֵּין עַל הַחֳדָשִׁים הַמְּעוּבָּרִין שֶׁאֵינָן מְיוּשָׁבִין בִּזְמַנָּן.] אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אַף הֵן סְבוּרִין שֶׁמָּא נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעַבְּרוֹ וְהֵן מִתְקַלְקְלִין.