שביעית 2

פרק 2

א רִבִּי לִיעֶזֶר שָׁאַל מִזּוֹ לְזוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וּלְצַד עֶשְׂרִין וְחָמֵשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי הָיוּ נְתוּנִין בְּצַד הַגֶּדֶר חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אִין בְּעִי נִיתֵּן לָהֶן בֵּית אַרְבַּעְתָּם<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="23"></i> סְאָה. סְאָה מִיכָּן וְסְאָה מִיכָּן סְאָה מִיכָּן וְסְאָה מִיכָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי הָיְתָה גֶפֶן אַחַת מוּדְלָה עַל גַּבֵּי שְׁתֵּי סְאִין אַתְּ חוֹרֵשׁ קַרְקַע שֶׁתַּחְתֶּיהָ וְקַרְקַע שֶׁחוּצָה לוֹ מְלוֹא הָאוֹרֶה וְסַלּוֹ חוּצָה לוֹ.
ב בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים אֵלּוּ מִלְּמַעֲלָן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַטָּן. וְאֵלּוּ מִלְּמַטָּן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַעֲלָן. נִיחָא אֵלּוּ מִלְּמַעֲלָן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַטָּן וְלֹא מִלְּמַטָּן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַעֲלָן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת. וְתַנֵּי עֲלֵיהּ בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן. אוֹ נֵימַר בֵּין שֶׁהָאִילָן לְמַעֲלָן וְהַבּוֹר לְמַטָּן בֵּין שֶׁהָאִילָן וְהַבּוֹר מִלְּמַטָּן. וְהָתַנֵּי אִילָן מִלְּמַעֲלָן וְהַבּוֹר מִלְּמַטָּן אִילָן מִלְּמַטָּן וְהַבּוֹר מִלְּמַעֲלָן נִיחָא. אִילָן מִלְּמַעֲלָן וְהַבּוֹר מִלְּמַטָּן אִילָן מִלְּמַטָּן וְהַבּוֹר מִלְּמַעֲלָן וְדֶרֶךְ הַשָּׁרָשִין לַעֲלוֹת מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא לֹא מִפְּנֵי הַשָּׁרָשִים אֶלָּא שֶׁהֵן עוֹשִׂין עָפָר תּוֹחֵחַ וְהֵן מַלְקִין אַרְעִיתוֹ שֶׁל בּוֹר. אֲתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר יְחִידִי הוּא וְלֹא סָמְכִין עֲלוֹי. וְתַנֵּי עֲלָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ מִלְּמַעֲלָן כָּךְ אָמְרוּ מִלְּמַטָּן.
פרק קודםפרק הבא