שבת 110

פרק 110

א רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִידַּת מִנְעָל לַקָּטָן. וּבִלְבַד קָטָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִנְעוֹל.
ב הַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין. תַּנֵּי. הוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין. עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְמוֹכָס חַיָיב. מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס חַיָיב. שֶׁהוּא רָאוּי לְהַרְאוֹתוֹ לְמוֹכָס אַחֵר. הוֹצִיא שְׁטַר חוֹב. עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב חַיָיב. מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְבַעַל חוֹב חַיָיב. שֶׁהוּא רָאוּי לְהַרְאוֹתוֹ לְבַעַל חוֹב אַחֵר.
ג נְיָיר מָחוּק. תַּנֵּי. אִם יֵשׁ בּוֹ חָלָק כְּדֵי לִכְתוֹב שָׁתֵי אוֹתוֹת חַיָיב.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ. דּוֹכְסוֹסְטוֹס כְּדֵי לִכְתוֹב עָלָיו מְזוּזָּה. קְלַף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דְּיוֹ כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. כּוֹחֵל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. שַׁעֲוָה כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן:
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> ג׳. עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ כול׳. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַקָּמִיעַ. מָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ. בָּהֵין רַכִּיכָה. וּמָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַקָּמִיעַ. בָּהֶין קַשְׁיָיא.
ו קֶלַף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּקוֹלֵף פְּנֵי הָעוֹר. בְּרַם בְּהֵין דּוּכְסוֹסְטוֹן. כְּדֵי לִכְתוֹב שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבִּמְזוּזָּה.
ז דְּיוֹ. הוֹצִיא דְיוֹ. אִם בְּקוֹלְמוֹס. כְּדֵי לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתוֹת. אִם בְּכֶלִי צָרִיךְ יוֹתֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן. כַּמָּה יְהֵא בַמַּיִם וְיִהְיֶה בָהֶם כְּדֵי הַזָּיָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא. אִם בְּכֶלִי צָרִיךְ יְתִיר.
ח כּוֹחֵל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֲפִילוּ זוֹנָה שֶׁבַּזּוֹנוֹת אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן. אֶלָּא שֶׁכֵּן אּשָּׁה חוֹשֶׁשֶׁת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַה תַנָּא. חוֹשֶׁשֶׁת. אֶלָּא שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וּמְטַמֶּנֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. לִבַּבְתִּינִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה סוּמָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק.
פרק קודםפרק הבא