שבת 131

פרק 131

א חוּלְיַית הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בִּגְבוֹהִין עֲשָׂרָה (וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה. רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא. גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה) וְאֵינָן רְחָבִין אַרְבָּעָה. הָדָא הִיא דְאָמַר רַב חִסְדָּא בְשֵׁם אִיסִּי. קָנֶה נָעוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בְּשֶׁאֵינָן לֹא רְחָבִים אַרְבָּעָה וְלֹא גְבוֹהִין עֲשָׂרָה. לֹא כֵן אָמַר חִיָיה בְרֵיהּ דְּרַב. כָּל הַמְעַכֵּב דְּרִיסָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים נִקְרָא כַרְמְלִית. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַה דְאָמַר חִיָיה בְרֵיהּ דְּרַב. בָּאֶמְצַע. אֲבָל מִן הַצַּד רְשׁוּת הָרַבִּים מְבַטְּלָתָהּ.
ב אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. תַּמָּן תַנִּינָן. הַמֵּיפִיס מוּרְסָא בַּשַּׁבָּת. אִם לַעֲשֹוֹת לָהּ פֶּה חַיָיב. אִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה הַלֵּיחָה פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. תַּמָּן תַנִּינָן. הַצָּד נָחָשׁ בַּשַּׁבָּת. אִם בְּמִתְעַסֵּק שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ פָּטוּר. אִם לִרְפוּאָה חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. תַּמָּן תַנִּינָן. וְעַל לֹפַּסִים עִירֹנִיּוֹת [אִרוֹנִיּוֹת] שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וְיֵאוּת. אִם לְצוֹרֶךְ. הָדָא דְתַנִּינָן. אִם לִרְפוּאָה חַיָיב. הֲוֵי. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> הַזּוֹרֵק אַרְבַּץ אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ וְהַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב. זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב:
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> ג׳. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין שָׁם חוֹר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם חוֹר מַחְלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם אֶלָּא כְסָתוּם. רַב חִסְדָּא אָמַר. בְּמוֹדֵד לוֹכְסָן. וְאֵין סוֹפָהּ לֵירֵד. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה דְבֵילָה שְׁמֵינָה וְהִיא נִיטּוֹחָה. רִבִּי חַגַּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָמְרָה שִׁיפּוּעַ מַדְרֵיגָה כִלְמַטָּן. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן זְרָעִים נֶהֱנִין מִן הַמַּדְרֵיגָה. בְּרַם הָכָא דֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת שָׁפִין בָהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. אִילּוּ אָמַר. כְּשֶׁהָיָה שָׁם חוֹר וְהִיא נֶהֱנִית מִן הַחוֹר כְּשֵׁם שֶׁהַזְּרָעִים נֶהֱנִין מִן הַמַּדְרֵיגָה. יְאוּת.
פרק קודםפרק הבא