שבת 167

פרק 167

א כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים וכו׳. אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וּמִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר. מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה וּדְמַאי וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וְהַתּוּרְמוֹס הַיָּבֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לָעֲנִיִּים. אֲבָל לֹא אֶת הַטֵּבֵל וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. לֹא אֶת הַלּוּף וְלֹא אֶת הַחַרְדָּל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל לָעוֹרְבִים:
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת כול׳. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר הַקּוּפּוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה.
ד תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר הַכּוֹסוֹת. אָמַר לֵיהּ. יִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. אַרְבָּע כּוֹסוֹת שֶׁלְפֶּסַח יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן אִיטַלְקִי.
ה מָהוּ לְפַנּוֹת מִן הָאוֹצָר כְּסֶדֶר הַזֶּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְשָׁוִין שֶׁלֹּא יִגַּע בָּאוֹצָר. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שְׁבִיל וְנִכְנַס וְיוֹצֵא.
ו אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְטַלְטְלִין אֶת הַדִּימוּעַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְטַלְטְלִין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מָאן דְּאָמַר. מְטַלְטְלִין. בִּמְדוּמַע בִּתְרוּמָה טְהוֹרָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין. בִּתְרוּמָה טְמֵיאָה. וּבְאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהַעֲלוֹת. אֲבָל בְּאוֹתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְהַעֲלוֹת לֹא. מָאן תַּנָּא. מְטַלְטְלִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלָת.