שבת 41

פרק 41

א <strong><big>הלכה:</big></strong> כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מְקַיְימִין עָלֶיהָ תַבְשִׁיל. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנְיָא. הָיוּ שְׁתֵּי כִירַיִים מַתְאִימוֹת. אַחַת גְּרוּפָה וּקְטוּמָה. וְאַחַת לֹא גְרוּפָה וְלֹא קְטוּמָה. מְקַיְימִין עַל הַגְּרוּפָה וְעַל הַקְּטוּמָה. מַה מְקַיְימִין עָלֶיהָ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. אֵין מְקַיְימִין עָלֶיהָ כְּלוּם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. הֶעֱבִיר אֶת הַמֵּיחָם. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁלֹּא יַחֲזִיר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. חַמִּין וְתַבְשִׁיל. הֶעֱבִיר אֶת הַמֵּיחָם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. לֹא יַחֲזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. יַחֲזִיר.
ב רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב עָנָן בְּשֵׁם רַב. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עָלֶיהָ. הָא לְתוֹכָהּ לֹא. עַד אֵיכָן. עוּלָּא אָמַר. עַד שְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי מָנָא. עַד מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חָרִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שָׁלִיט בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי זְִעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. מוּתָּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וְאָסוּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת.
ג רִבִּי יוֹשׁוּעַ בַּר גִּיזוּרָה הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה וַהֲוָה מְעַיֵיל קוֹמוֹי תַבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אֲמַר לֵיהּ. הֵיךְ אִיתְעֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ. גְּרִיף תִּיפָיָיא וִיהַב בְּגַוָּהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא תְהִי עֲבִיד כֵּן אֶלָּא גְּרִיף תִּיפָיָיא וִיהַב תְּלָתָא כֵיפִין וְרָמֵי עֲלֵיהוֹן.
ד רִבִּי אַבָּהוּ הוֹרֵי בְבוּצְרָה. מְמַלֶּא גַצְרְא רְמַח וּמִיתָּן תְּלָתָא כֵיפִין וּמִירְמֵי עֲלֵיהוֹן.
ה דָּנִיֵּאל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי קָטִינָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. שִׁיזְרֵי חֳרִיּוֹת כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. הָדָא דְתֵימַר כְּשֶׁהָיוּ לַחִין וְיָבְשׁוּ. אֲבָל אִם הָיוּ יְבֵישִׁין מִתְּחִילָּתָן כְּקַשׁ וְכִגְבָבָה הֵן.
ו גְּלָלֵי בְהֵמָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּקַשׁ וְכִגְבָבָה. מָאן דָּמַר. כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. בְּדַקָּה. וּמָאן דָּמַר. כְּקַשׁ וְכִגְבָבָה. בְּגַסָּה.
ז הַגּוֹרֵף. עַד שֶׁיִּגְרוּף כָּל צָרְכּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. הַגּוֹרֵף צָרִיךְ לְחַטֵּט בְּיָד. הָדָא אָמְרָה. עַד שֶׁיִּגְרוּף כָּל צוֹרְכּוֹ. וְהַקּוֹטֵם. עַד שֶׁיִּקְטוֹם כָּל צוֹרְכּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. מְלַבֶּה עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא קִטֵּם כָּל צוֹרְכּוֹ. וֵיי דָא אָמְרָה דָא. יוּם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי שִׁיָין. מְלַבֶּה עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן.