תרומות 17

פרק 17

א תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּהוֹר וּמִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְאֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר כָּךְ אֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא וּמוֹדֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בִדְמַיי. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין לֹא הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי חֲנִינָה עֵנְתָּנָיָא סְלַק עִם רִבִּי זְעִירָא לְחַמַּת גָּדֶר זְבַן לֵיהּ קְלוֹסְקִין בְּעָא מְתַקְּנֵהּ מִיּוֹם לְחַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לֵית אֲנָן צְרִיכִין חֲשָׁשִׁין לִיחִידָא אִית לָךְ מֵימַר בְּשֶׁהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.
ב בֶּאֱֱמֶת אָמַר רִבִּי לָעְזָר כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ בֶּאֱמֶת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
ג וְעִיגוּל שֶׁל דְּבֵילָה שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ מִכֵּיוָן שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ אֵין כּוּלּוֹ טָמֵא בִּמְחוּבָּר בְּמֵי פֵּירוֹת הִיא מַתְנִיתָא. וְאֵין סוֹפוֹ לֵיחָלֵק וְלַעֲשׂוֹתוֹ שְׁנַיִם. תִּיפְתַּר שֵׁקָּרָא לָהּ שֵׁם בִּמְחוּבָּר.
ד וְכֵן אֲגוּדָה שֶׁל יָרָק. מַתְנִיתָן שֶׁנִּיטְמָאָת וְעוֹדָהּ אֲגוּדָה אֲבָל נִיטְמָאָת קְלָחִין וַאֲגָדָן לֹא בְדָא. וְאֵין סוֹפָהּ לֵיחָלֵק וְלֵעָשׂוֹת שְׁתַּיִם. תִּיפְתַּר שֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם בִּמְחוּבָּר. אֶגֶּד שֶׁנִּיטְמָא וְהִתִּירוֹ וַאֲגָדוֹ מַהוּ.
ה וְלִיתְנֵי עִיגּוּל וְלָא לִיתְנֵי אֲגוּדָה וְנִיתְנֵי אֲגוּדָה וְלָא לִיתְנֵי עֲרֵימָה. אִילּוּ תַנִּינָן עִיגּוּל וְלָא תַנִּינָן אֲגוּדָה הֲוֵינָן אָמְרִין עִיגּוּל שֶׁכּוּלּוֹ גוּף אֶחָד תּוֹרֵם. אֲגוּדָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ גוּף אֶחָד אֵינוֹ תּוֹרֵם. הֲוֵי צוֹרְכָה מִיתְנֵי אֲגוּדָה. וְאִילּוּ תַנִּינָן אֲגוּדָה וְלָא תַנִּינָן עֲרֵימָה הֲוִינָן אָמְרִין אֲגוּדָה שֶׁכּוּלָּהּ תְּפוּשָׂה אַחַת תּוֹרֵם עֲרֵימָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ תְּפוּשָׂה אַחַת אֵינוֹ תוֹרֵם. הֲוֵי צוֹרְכָא מִיתְנֵי עִיגּוּל וְצוֹרְכָא נִיתְנֵי אֲגוּדָה וְצוֹרְכָא מִיתְנֵי עֲרֵימָה.
ו מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן הָיוּ שְׁנֵי עִיגּוּלִין וּשְׁתֵּי אֲגוּדוֹת וּשְׁתֵי עֲרֵימוֹת. מַה צוֹרְכָא דְּהָהִיא דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּיי וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כְּדָגָן וגו׳. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בַּעֲרֵימָה שֶׁל קִישּׁוּאִין וְדִילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא.
פרק קודםפרק הבא