עירובין 31

ברה"ר ואוכלת ברשות היחיד. א"ר יוסה תמן בהוא דמפסיק ליה ברם הכא באוכלת מאיליה על דעתיה דר"מ דיומדין פשוטין על דעתיה דר' יודה דיומדין אבל לא פשוטין:

רבי יהודה אומר עד בית סאתים אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה ובקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפי' בית עשרת כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:

באר מהו שתעלה ממידת סאתים נישמעינה מן הדא ר"ש בן אלעזר אומר באר שיש בה מידת סאתים אינו צריך להרחיק ממנה אלא מלא ראה ורובה של פרה. הדא אמרה שהבאר עולה ממידת סאתים:

אם היה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי ר' עקיבה ורבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסים אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה גבוהה עשרה טפחים:

א"ר יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין א"ר אלעזר אינה מוחלפת א"ר ירמיה דו סבר כרב יהודה דמר ר' יהודה הדא דתימר במפולשין לבקעה אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים אסור. א"ר יוסה בכל אתר רבי לעזר סמיך לר' חייה רובה תני רבי חייה כיצד מתירין ר"ה ר' יודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן וקורה מיכן וקורה מיכן וחכ"א לחי וקורה מיכן ויעשה צורת הפתח מיכן וכא אמר הכין כאן בעשר וכאן בשלש עשרה