גיטין 27

קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול אבל פיקח שנתחרש וחזר ונתפקח פיתח שנסתמה וחזר ונתפתח שפוי שנשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר:

אתא עובדא קומי ר' אימי בעבד שהביא את הגט כשר. אמר ליה רבי אבא והתני רבי חייה עבד שהביא את הגט פסול. אמר ר' אסי אילולא ר' בא כבר היינו להתיר את אשת איש. ואפילו תימר לא שמיע ר' אסי הדא דתני ר' חייה לא שמיע מיליהון דרבנין. נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא ר' חייה בשם ר' יוחנן נראין דברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט אשה. סברין מימר לא אמר אלא אל יקבל הא אם עבר וקיבל כשר ר' יעקב בר אחא בשם רב הושעיה מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול:

אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפ"נ:

ולא מפיה אנו מאמינין אותה. שאילו לא אמרה בפני נכתב ובפני נחתם אף אתה מתירה להינשא א"ר יוסי בי ר' בון כיי דמר ר' אבין אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בב"ד הוא חשוד לקלקלה. שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרים. הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת. אמר רבי יוחנן מתני' כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני:

כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול כיצד היה עובר בשוק ושמע קול הסופרים מקרים איש פלוני מגרש את אשתו פלונית ממקום פלוני ואמר זה שמי וזה שם אשתי פסול מלגרש בו יתר מיכן כתב לגרש את אשתו