גיטין 33:1

שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו על עיר שהקיפוה כרקום ועל ספינה המוטרפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים בת כהן לישראל ובת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה:

איזהו כרקום ר' בא בשם ר' חייא בר אשי כגון זוגין ושלשליות וכלבים ואווזין ותרנגולים ואיסטרטיות המקיפין את העיר. וא"ר בא בשם ר' חייה בר אשי מעשה היה וברח משם סומא אחת. היתה שם פירצה אחת מצלת את הכל. היה שם מחבוייה צריכה. ר"ז רבא בר זבדי ר"י בר חקולאי בשם ר' יודן נשייא. ובלבד כרקום של אותה מלכות. אבל כרקום של מלכות אחרת כליסטים הן. ועוד ג' הוסיפו עליהן את שגררתו חיה ואת ששטפו נהר ואת שנפלה עליו מפולת ונותנין עליהם חומרי חיים וחומרי מתים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה:

המביא גט בארץ ישראל וחלה הרי זה משלחו ביד אחר אם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:

מפני שחלה. הא לא חלה לא. לית הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר שומר שמסר לשומר הראשון חייב. רבי בא בריה דרבי חייה משום תנאי גיטין