גיטין 60:1

הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית בתחילה והוא חייב מיתה. ולבסוף בתשלומין. מתיב ר' יוסי הגע עצמך שהדליק גדישו של חבירו <ביום הכיפורים> בשבת בתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב ואמר רבי יוחנן משום קנס:

העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן שהיא אוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל מריש הגזול שבנאו בביר' שיתן את דמיו ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח:

ר' חנינה בעא קומי ר' אימי נראין דבריו בפיקחת שיש לה דעת שהיא יוצאה בין לדעת בין שלא לדעת. וחרשת שאין בה דעת לא תצא אלא לדעת. ולא עדות היא. אף זו כיוצא בה. ומוסיפין על העדות רבי חנינה סבר בפיקחת שהשיאה אביה ואמה. רבי יוסי סבר מימר בקטנה שהשיאה אביה ואמה ונתגרשה. אמר רבי יוחנן מה טעם אמרו קטנה בת ישראל אוכלת בתרומה מפני שיהו הכל קופצין עליה לישא מפני חינה. אמר רבי שמי והוא שתהא יודעת לשמור קידושין. אמר רבי אימי מתניתא אמרה כן נישאת לכהן תאכל בתרומה. אמר רבי חנניה מן מה דאמר ר' יוחנן מפני חינה הדא אמרה אפילו לא יודעת לשמור קידושיה. רב המנונא בשם רבי אסי קטנה אין לה חופה שתאכל בתרומה. אמר רבי אמי