קידושין 52:1

התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש של דבש ונמצא של יין בדינר זה של כסף ונמצא של זהב של זהב ונמצא של כסף על מנת שאני עני ונמצא עשיר עשיר ונמצא עני אינה מקודשת רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת על מנת שאני כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר ממזר ונמצא נתין בן עיר ונמצא בן כרך בן כרך ונמצא בן עיר על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק רחוק ונמצא קרוב על מנת שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו על מנת שאין לי ויש לו על מנת שיש לו בנים ואין לו על מנת שאין לי ויש לו ועל כולם אף על פי שאמרה בלבי היתה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת וכן היא שהיטעתו:

בכוס זה ובמה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת. ואם לאו אינה מתקדשת. זכה בו ובמה שבתוכו אם יש במה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת ואם לאו אינה מתקדשת. לא זכת אלא במה שבתוכו בלבד. רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח מקודשת. אמר ר' יוחנן מודה ר' שמעון שאם הטעה לשבח יחסים אינה מקודשת. אמר רבי יוסא מתניתא אמרה כן על מנת שאני כהן ונמצא לוי. ניחא כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן. יכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי. ניחא בן כרך ונמצא בן עיר. בן עיר ונמצא בן כרך. יכולה היא מימר בעייא הוינן מצטנעא. על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק. ניחא קרוב ונמצא רחוק. רחוק ונמצא קרוב. יכולה היא מימר בעייא הוינא מטרפסא אזלה מטרפסא אתייא. על מנת שאין לי בת או שפחה גודלת ויש לו ניחא. על מנת שיש לי ואין לו. הגע עצמך שהיה לו בסוף העולם. אמר רבי בא בר ממל כיני מתניתא בת לגודלתיך ושפחה לשמשותיך:

האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר הרי זו מקודשת:

מתניתא דלא כר' לעזר ברם כר' לעזר לעולם הרי היא מקודשת עד שיאמר לו אל תקדשינה לי אלא במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר. הרי זו מקודשת אוף ר' לעזר מודה בה שאינו אלא כמראה לה מקום. אוף רבנין מודיי בה שאינו אלא כמראה לה מקום:

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהני' פוסלין בנשים:

תנינן מומין באילו נדרים אמרו. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק נדרה שלא לוכל בשר ולא לשתות יין ושלא ללבוש בגדי צבעונין. אמר רבי זעירא