נדרים 47:1

חיטה חטים שאיני טועם אסור בהן בין קמח בין פת גריס גריסין שאיני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין רבי יהודה אומר קונם גריס וחיטה שאיני טועם מותר לכוס חיים:

תני רבי יודה אומר קונם גריס שאיני טועם אסור לכוס ומותר במקפה גריסים שאיני טועם אסור במקפה ומותר לכוס. חיטה שאיני טועם אסור לכוס ומותר בפת. חטים שאיני טועם אסור בפת ומותר לכוס. חיטה ואת אמר אכן. אמר רבי יוסי כן אורחיה דבר נשא מי חמי פיתא נקייה ומימר בריך דברא הדין חיטתא:

הנודר מן הירק מותר בדילועים ורבי עקיבה אוסר אמרו לו לרבי עקיבה והלא אומר אדם לשלוחו קח לנו ירק והוא אומר לא מצאתי אלא דילועין אמר להן וכן הדבר או שמא אומר הוא לא מצאתי אלא קטנית אלא שהדילועין בכלל הירק אסור בפול מצרי לח ומותר ביבש:

מיסבר סבר רבי עקיבה מצאתי ולא מצאתי. מעתה הנודר מן הבשר יהא אסור בבשר דגים וחגבים שכן אדם אומר לחבירו קח לנו בשר והוא אומר לחבירו לא מצאתי אלא דגים אלא ר' עקיבה סבר מימר הדילועין בכלל ירק. ורבנין אמרין אין הדילועין בכלל ירק. אף למידת הדין כן ירק גינה זה מכור והיו שם דילועין על דעתיה דר' עקיבה מכורין. על דעתון דרבנין אינן מכורין. ובהבקר ובהקדש כן. ר' יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן אתא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן. ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא דתני הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בראש ובכרעים ובקנה ובלב ובכבד. ומותר בבשר דגים וחגבים. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר קרבייא לאו בשר ואליהון לא אינש. הכל מודין בנודר מן הדילועין שמותר בירק. כהדא דתני הנודר מן העיקר אסור בטפילה. הנודר מן הטפילה מותר בעיקר. הנודר מן הבשר אסור בגידים הנודר מן הגידים מותר בבשר. מה פליגי בדלעת מצרית אבל בדלעת יוונית כל עמא מודיי שהוא כירק. ר' קריספא בשם רבי יוחנן כל אלין קרייא וכרובתא דאנן אכלין דלעת יוונית אינון. ר' יודא בר צרדייא אומר קירמולין הן כירק. ר' יונה ורבי יוסה בעיי קרמולין מהו שיהו חייבין במעשרות. תני בר קפרא קרמולין פטורין מן המעשרות הדא דאת אמר עד שלא עשו דילועין. אבל אם עשו דילועין כירק הן. הורי ר' יוסי באילן עלי קלוקסיי' שאסור לגמות בהן מים מפני שהצביין אוכלין אותן. הנודר מן הירק מהו שיהא מותר