נדה 15:1

חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום כמימי אדמה וכמזג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביה בן מהללאל מטהר וחכמים מטמאין אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך:

רב ורבי יוחנן תריהון אמרין ארבעה דמים הן אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור שמואל אמר שחור בא מכולן. מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה אמר רבי יהושע בן לוי והיא גילתה את מקור דמיה וטיהרה ממקור דמיה דם יהיה זובה בבשרה. והא ואשה כי יזוב זוב דמה מינהון היא אלא שבא עליה בימי זיבתה ועשה אותה זיבה. ומניין שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין רבי חמא בר יוסף בשם רבי הושעיה כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם ודם אין כתיב כאן אלא בין דם לדם מיכן שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין. בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי. הרי שבעה דומין הן למימי אדמה רבי יוסי בשם רב חברייא בשם רבי יוחנן לא טימא רבי מאיר אלא שנגעו בו עקיבה ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן בית שמאי אומרים הן דומים למימי אדמה דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר:

אי זהו האדום כדם המכה שחור כחרת דיהא מיכן טהור כקרן כרכום כברור שיש בו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף עליו מים וכמזג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני:

רבי יעקב בר אחא רבי עולא דקיסרין בשם רבי חנינה רבי בא בשם רבי שמעון בן מנסיא כדם המכה שלקת ושנת אמר רבי יעקב בר סוסיי קומי רבי יוסי