פסחים 36

ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו א"ר שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייעה לר' בנימין בר יפת אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין. אם בעיינן הם יצא בהם ידי חובתו בפסח. א"ר זעירה מאן ידע משמע מן ר' יוחנן יאות ר' חייה בר בא או ר' בנימין. לא ר' חייה בר בא. ועוד מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנין עלין לברייתה ונסבין תורמוסין ומברכין עליהון בורא פרי האדמה. ותורמוסין לא שלוקין הן. אין תימר שנייה היא שאמרה תורה מרורים. תורמוסין כיון ששלקן בטלה מדתן. א"ר יוסי בי רבי בון ולא פליגין זית על ידי שדרכו ליאכל חי אפי' כבוש בעינו הוא ירק כיון ששלקו נשתנה:

אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות:

תני ר' ישמעאל בי ר' יוסי אמר משום אביו אי זו המעיסה הנותן חמין לתוך קמח. חליטה קמח לתוך חמין. והכא בין חמין לתוך מורסן בין מורסן לתוך חמין בשיש בהן שמנונית. מלוגמה שנסרחה אית תניי תני זקוק לבער ואית תניי תני אין זקוק לבער מאן דאמר זקוק לבער בשנתחמצה ואחר כך נסרחה ומאן דאמר אינו זקוק לבער בשנסרחה ואחר כך נתחמצה:

אין נותנין את הקמח לא לתוך חרוסת ולא לתוך חרדל אם נתן יאכל מיד ר' מאיר אומר אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן מי תשמישיו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:

תני אין נותנין את הקמח לתוך חרוסת או לתוך חרדל אם נתן יאכל מיד ובלבד שלא ישהא ר"מ אוסר מפני שהוא משהא. כתיב (שמות י״ב:ט׳) ובשל מבושל במים אין לי אלא מים מניין לרבות שאר משקין ת"ל ובשל מבושל מ"מ