פסחים 74:1

שחט ישראל וקיבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו מקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד:

כתוב אחד אומר (במדבר י״ח:י״ז) אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם ואת דמם תזרק על המזבח וכתוב אחד אומר (דברים א) ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך. אם שפיכה למה זריקה ואם זריקה למה שפיכה. תני ישפך לא יטיף ישפך לא יזה ישפך לא יזרוק. ופירש בקבלה כהנים זורקין את הדם מידי הלוים. הכל מודין בשפיכה די הכן ובהזייה די הכן ומה מפליגין בזריקה ר' מנא אמר זריקה כעין שפיכה ר' חנניה אמר זריקה כעין הזייה. אמר ר' יוחנן בר מרייא קרייה מסייע לרבי חנניה (במדבר י״ט:י״ג) כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה וגו'. הא דיי לא קיים גבה הזיית ואת צווח לה זריקה:

יצאת כת הראשונה ונכנסה שנייה יצאת שנייה ונכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה שנייה ושלישית קראו את ההלל אם גמרו שנו אם שנו שילשו אע"פ שלא שילשו מימיהם רבי יהודה אומר מימיה של כת שלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה' את קולי מפני שעמה מועטין:

תמן תנינן יצאו ואכלו ושתו ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדולה אי זו היא הלל הגדולה ר' פרנך בשם רבי חנינה (תהילים קל״ו:ב׳) הודו לאלהי האלהים. א"ר יוחנן ובלבד משעומדים בבית ה'. למה באילין תרתין פרשתא רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דר' יוחנן ניחא דכתיב (תהילים קל״ה:ז׳) מעלה נשיאים מקצה הארץ. וכרבי חנינה מה בגין דכתיב