שבת 116

תיפתר שנשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנייה. ואפילו על רבי שמעון בן לקיש לית היא פליגא דרבי שמעון בן לקיש אמר עכו"ם שנשתברה מותרת. לא כן סברנן מימר אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור. ואמר רבי יודן אבוי דרבי מתני' אם היו מונחין במקומן לא כמי שהוא עתיד להחזירן לכליין הן ואילו במקומן הן. רבי בא בשם רב המשתחוה לבית אסרו לאילן לא אסרו. והא תנינן שלש אשירות הן תיפתר שנשתחוה לזמורה ואחר כך נטעה. לוי אמר השתחוה לבית אסרו למערה לא אסרו. מה בין בית ומה בין מערה אמר רבי חנניה בריה דר' הילל בית היה לו שעת תלישה. מערה לא היה לה שעת תלישה:

מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר (משלי ל׳:י״ט) דרך אניה בלב ים מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונים ארבע בארבע רוחות ערוגה ואחת באמצע שנאמר (ישעיהו ס״א:י״א) כי כארץ תוציא תמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה תצמיח לא נאמר אלא זרועיה תצמיח:

ולא מן הים למדת מה ים טהור אף הספינה טהורה. ולא מן השק למדת מה השק משמש בים ומשמש ביבשה. ספינה משמשת בים ואינה משמשת ביבשה. רבנן דקיסרין אמרי זו ספינה של חרש מה השק אינו מלמד על כל האמור בפרשה יצא כלי חרש שאינו כתוב בפרשה שילמד עליו השק: זרועיה. מיעוט זירועיה שנים. א"ר שמואל בר סיסרטא משנים את למד ארבעה. משנים את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך. אף ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך. איפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי. ליטע בו את האמצעי. א"ר יונה עבודה פוגעת בעבודה.