שבת 128:1

אבל במקופלין בין באדם בין בבהמה טמא. הכוחלת חייבת משום כותבת הפוקסת חייבת משום צובעה. יצחק בר אוריון אמר מה פליגין בשלא תלש כנגד הנקב. אבל אם תלש מכנגד הנקב אף רבי שמעון מודה. רבי ירמיה בעי היה כולו בארץ ונקב חוץ לארץ אשכחת אמר מה דצריכא לרבי ירמיה פשיטא ליצחק בן אוריון. אילין אינון והא אית לך חורניין. עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם. עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים. ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים התולש מעציץ נקוב חייב ומשאינו נקב פטור. רבי יוסה אמר לה סתם ר' חנניה מטי בה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. התורה ריבת בטהרת זרעים מאי טעמא (ויקרא י״א:ל״ז) וכי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע וגו':

הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד חייב מרשות היחיד לרשות היחיד ור"ה באמצע ר' עקיבה מחייב וחכמים פוטרין:

זריקה תולדת הוצאה היא. ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן והוא שנחה מרשות הרבים לרשות היחיד. על דעתיה דרבי אפי' לא נחה. על דעתהון דרבנן והוא שנחה דאמר רבי בא בר חונא בשם רב לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה.