שביעית 48:1

עור שסכו בשמן מה אמר בו ר"א אמר רבי יוסי עצמותיו של אותו האיש ישרפו רבי חזיקה בשם רבי אחא אמר מותר ועוד אמר לפניו אמר רבי יוסי זאת אומרת שאסור ליקח בתו של עם הארץ רבי חזקיה בשם רבי אחא מתיר היה ר"א חמיצן של כותים לאחר הפסח מיד הדא דתימר באילין דימוסיי ברם באילין פריבטה אסור אם מתחשב הוא הרי זה לא ירחוץ [ואם הם אדם של צורה הרי זה לא ירחוץ] כהדא רבי יהושע בן לוי אזל מן לוד לבית גברין בגין מיסחי ר"ש בן לקיש הוה בבוצרה חמתון מזלפין להדא אופרדיטי אמר לון ולית אסור אתא שאל לרבי יוחנן א"ל ר"י בשם ר"ש בן יוצדק אין דבר של רבים אסור:

הפיגם והריבוזין השוטין והחלוגלגות כוסבר שבהרים וכוסבר שבנהרות וגרגים שבנהרות של אפר פטורין מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית שאין כיוצא בו נשמר רבי יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה ר"ש אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות השדה וחכמים אומרים כל הספיחים אסורים:

הפיגין והריבוזין כו'. סירוגין וחלגלוגות ומי גדול בחכמה ובשנים אצרכת לחבריא אמרין ניסק ונשאל לאילין דבית רבי סלקון מישאל ויצאת שפחה של בית רבי ואמרה להן הכניסו לשנים אמרין ייעול פלן קדמא ייעול פלן קדמאי שורין עללין קטעין קטעין אמרה להן מפני מה אתון נכנסין סירוגין סירוגין חד ר' הוה טעון פרפחוני' בגולתי' ונפלון מיניה אמרה ליה שפחה של בית ר' ר' נתפזרו חלוגלגותיך מהו כרפס שבנהרות רבי יוסי ב"ר אמר פיטרוסליגן ולמה לא תנינין הסיאה והאיזוב והקורנס עמהן שלא תאמר אלא נשמרים בחצר חייבין ואלו נשמרים בחצר פטורים אלא אילו ואילו אם היו נשמרין בחצר חייבין ואילו נשמרים בגינה חייבי' ואילו נשמרים בגינה פטורין אלא אלו ואלו אם נשמרים בגינה פטורין ולמה לא תנינן אלא אילין הוא שלא תאמר הואיל ורוב המינין הללו נזרעים ובאין מן האיסור יהו אסורים לפום כן צריך מימר מותרים