סוטה 91

רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד טל לברכה וניטל טעם הפירות רבי יוסה אומר אף ניטל שומן הפירות רבי שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הריח המעשרות נטלו את שומן הדגן הזנות והכשפים כילו את הכל:

כתיב (תהילים ז) ואל זועם בכל יום. אמר רבי זעירא ראשונה ראשונה מתקיימת. מי מבטל. רבי אבין בשם ר' אחא ברכת כהנים מבטלת. אמר רבן שמעון בן גמליאל תדע לך שנתאררו הטללים. בראשונה עיר שטלליה מרובין פירותיה מרובין. אבל עכשיו עיר שטלליה מרובין פירות מועטין. בראשונה היה הטל יורד על הקש ועל התבן והן מלבינים. אבל עכשיו יורד על התבן והקש והן משחירין. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח. מעשרות נטלו את שומן הדגן. וממי ניטל יותר. א"ר לוי בר חיתא נישמעינה מן הדא (חגיי ב) מהיותם בא אל ערימת עשרים והיתה עשרה. בא אל היקב לחשוף חמשים פורה והיתה עשרים וחמשה אין כתיב כאן אלא והיתה עשרים. וחכמים אומרים הזנות והכשפים כילו את הכל:

בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יונית בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפיריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא כלה באפיריון בתוך העיר:

(איכה ה׳:ט״ז) נפלה עטרת ראשינו. אילו הן עטרות חתנים. זו זהורית המוזהבת. רבי בא בשם רב של מלח ושל גפרית. רבי ירמיה בשם רב של מלח ושל זית. רב נחמן בר יעקב אמר אפילו דחילפי ר' ירמיה שיבשב ולבש עטרה של זית שמע שמואל ואמר נייח ליה אילו איתרים רישיה ולא עבד כן. והוות כן כשגגה שיצא מלפני השליט. אילו הן חופות חתנים סדינים מצויירין וסהרוני זהב תלויין בהם. תני אבל עושה הוא אפיפיירות ותולה בהן כל מי שירצה. מתניתא ועל האירוס רסיסה. אלו הן עטרות כלות זו עיר של זהב. ר' עקיבה עשה לאשתו עיר של זהב וקניאת בה איתתיה דרבן גמליאל. אמר לה מה הוית עבדת היך מה דהוות עבדה דהוות מזבנה קליעתא דשערה ויהבה ליה והוא לעי באורייתא. שאלו רבי יהושע מהו שילמד אדם את בנו יונית. אמר להן ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה דכתיב (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה.