יבמות 130

לא יעלה. ר' אחא ר' חיננא בשם ר' יסא מפני פגם המשפחה. תני והן שיהו שניהן בית אב אחד:

מצות חליצה בשלשה דיינין אפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באמפילייא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:

כתיב (דברים כ״ה:ט׳) זקנים ואת אמר הדיוטות. מצוה בזקנים. מניין אפילו הדיוטות. ת"ל (שם) חלוץ הנעל מכל מקום. אית תניי תני חליצה בגרים כשירה ואית תניי תני חליצה בגרים פסולה. מאן דאמר חליצה בגרים כשירה כמאן דאמר (שם) בישראל לרבות את הגרים. מאן דאמר חליצה בגרים פסולה כמ"ד בישראל פרט לגרים. הכא את אומר פרט לגרים והכא את אמר לרבות את הגרים. תמן (ויקרא כג) האזרח פרט לגרים בישראל פרט לגרים. מיעוט אחר מיעוט לרבות את הגרים ברם הכא בישראל לא גרים. אית תניי תני חליצה בשנים פסולה. ואית תניי תני חליצה בשנים כשירה. מאן דאמר חליצה בשנים פסולה כמאן דאמר חליצה בגרים פסולה. מאן דאמר חליצה בשנים כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה. אפילו כמאן דמר חליצה בגרים כשירה מודיי בשנים שהיא פסולה. שהרי דיני ממונות כשירה בגרים ופסולין בשנים. אית תניי תני חליצה בלילה כשירה אית תניי תני חליצה בלילה פסולה. מאן דאמר חליצה בלילה כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה. מ"ד חליצה בלילה פסולה כמאן דמר חליצה בגרים פסולה. אפילו כמאן דאמר חליצה בגרים כשירה מודה בלילה שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירים בגרים ופסולין בלילה. אית תניי תני והן שיהו הדיינים יודעין לקרות. אית תניי תני אפילו אין הדיינין יודעין לקרות. מאן דאמר והן שיהו הדיינים יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא. ומאן דאמר אפילו אין הדיינין יודעין לקרות משסמכוהו למקרא. (דברים כה) וענתה ואמרה אין עונה אלא מפי אחר. אמר רבי יוסי ובלבד מפי הדיין. ולא עבדון כן: חלצה במנעל חליצתה כשירה.