יבמות 146

ר' יודן בעי כמה דאת אמר תמן ויחלוץ צד הקנוי שבה ויפטור צרתה. אף הכא ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס צרתה. עד דאת מקשי ליה על דר' לעזר קשייתה על דרבי לעזר. ליתני יכול למיקשי לה על דר' אליעזר דר' אליעזר שמתי. בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות:

שני אחים נשואין לשתי יתומות קטנות מת בעלה של אחת מהן תצא משום אחות אשה וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אשה מת בעלה של גדולה ר' ליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה ר' יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה:

כקיניינה של זו כן קניינה של זו. ובקניינה של זו כן קניינה של זו. ולא כן תנינן קטנה וחרשת. תני ר' חייה קטנה וחרשת. מת בעל הקטנה בעל החרשת מוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ. ותחלוץ מיד. לית יכיל בגין דרבי מאיר. דר' מאיר אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית. מת בעל החרשת בעל הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם. עבר ובא על החרשת יוציא בגט והותרה. כההיא דאמר ר' הילא מפני תקנתה.