יבמות 148:1
שבו <ויכניס> ויפטור צרתה אמר אוף הכא <יחלוץ צד הקנוי שבה ויכניס צרתה> ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס את החרשת. אמר ליה כן אמר ר' שמעון בן לקיש לא מצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת מתייבמת. ומצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת יוצאת בגט. אמר ליה הוי ההיא דתנינן תמן מאמר לזה וחלץ לזה הראשונה צריכה גט:
מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת בא היבם על הראשונה וחזר ובא על השנייה או שבא אחיו על השנייה לא פסל את הראשונה וכן שתי חרשות קטנה וחרשת בא היבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הקטנה בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת:
אפילו לא בא על הגדולה פסל את הקטנה שאילו לא בא על הגדולה ומתה היה מותר בקטנה ועכשיו שבא עליה אפילו מתה פסל את הקטנה. ר' לעזר אמר מלמדין את הקטנה שתמאן בו. לשעבר הא בתחילה לא. רבי מנא אמר לה סתם ר' יצחק בריה דרבי חייה כתובה בשם דרבי יוחנן דר' מאיר היא דר' מאיר אמר אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית: