יבמות 29:1

מתניתא פליגא על רב המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבאו שנים ויאמרו זה הוא שקידש מתניתא פליגא על <רבי יוחנן> שמואל זה אומר אני קידשתיה. וזה אומר אני קידשתיה שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זה הוא רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן קדם אחד מהן וכנס אין מוציאין מידו. הדא דאת אמר בשזה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה וקדם אחד מהן וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה וכנסה ובא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימינו. ותני כן אם משכנסה בא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימינו. הרגתיו מה נפשך קטלי' החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו. לא קטליה בחיים הוא. הרגנוהו מעתה קטלי' תינשא לאחרים ולא לו. אמרו לפני רבי יודה מעשה בליסטים אחד שנתפס בקיסרין שבקפודקיי'. עם כשהוא יוצא ליהרג אמר להן צאו ואמרו לאשתו של שמעון בן כהנא שהרגתיו בכניסתו ללוד. ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו. אמר להן רבי יודה משם ראייה והלא לא אמר אלא הרגנוהו:

החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאינ' או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד וכולן שהיו להן נשים ומתו מותרות להינשא להן וכולן שנישאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו מותרות להינשא להן וכולם מותרות לבניהם ולאחיהם:

החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה. אומר אני לכך מתכוין מתחילה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד