תלמוד ירושלמי
תלמוד ירושלמי

יבמות 50

CommentaryAudioShareBookmark
א

לצדדין היא מתניתא או שוברת לו על כתובתה. רבי זעירא בשם רב המנונא כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובה כתובתה על נכסיו ואם לאו כתובתה על ניכסי בעלה הראשון. ר' יוסי אמר בשם רב חסדא מתניתא אמרה כן שהמגרש את האשה והחזירה על מנת כתובה הראשונה החזירה. סוף עד שיכניס ויגרש ויחזיר. דרובא אתא מימר לך אפי' כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובה על נכסיו ואם לאו כתובתה על ניכסי בעלה הראשון. רבי זעורה בשם רבי המנונא אמר ארוסה שמתה אין לה כתובה שלא הותרה להינשא לשוק שלא תאמר יעשה כמי שגירש ויהא לה כתובה לפום כן צריך מימר אין לה כתובה:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחין. לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבוא ממדינת הים ובחרש ובשוטה אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה אם יש שם אב הנכסים של אב הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו רבי יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

שלא תאמר חליצה פטור וביאה פטור. כמה דתימר הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו. ודכוותה החולץ ליבמתו זכה בנכסי אחיו לפום כן צריך מימר הרי הוא כאחד מכל האחין לנחלה. רב יהודה אמר בשם שמואל העושה מאמר ביבמתו לא זכה בניכסי אחיו. ואף בית שמאי מודיי בה. ואף רבי שמעון מודיי בה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא