יבמות 82

היו שם זכרים מאכילין נקיבות אין מאכילות. היו שם זכרים מאכילין שהוא ספק אחד ספק זכר ספק נקבה. וספק מדבר תורה להחמיר. נקיבות אינן מאכילות שהן שני ספיקות ספק זכר ספק נקיבה. <משנתארסה ספק עד שלא נתארסה> ספק בן קיימא ספק לאו בן קיימא וספק דבריהן להקל. מה נפשך זכר הוא כולה דידיה. נקיבה היא נסבה חולקה עימהן:

העובר והיבם והאירוסין והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין ספק שהוא בן תשע שנים יום אחד ספק שהביא שתי שערות ספק לא הביא נפל עליו הבית ועל בת אחיו ואינו ידוע איזה מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת:

אמר רבי שמעון בזו מידת הדין לוקה שאם מעשה הוא לפסול יהא מעשה להאכיל. ואם אינו מעשה לפסול לא יהא מעשה להאכיל. יאות אמר רבי שמעון ומה טעמון דרבנין (ויקרא כ״ב:י״א) הם יאכלו והם יאכילו. הראוי לוכל מאכיל. ושאינו ראוי לוכל אינו מאכיל. התיבון הרי ממזר הרי אינו ראוי לאכול ומאכיל. שנייא היא דכתיב (שם) ילד בית. מעתה הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל. שנייא היא דכתיב (שם) ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם כנעוריה פרט למעוברת. אמר רבי יוסי