יומא 12
לא צורכא דלא אמר הרי עלי ששים עשרונות להביאן בשני כלים מביא שלשים בכלי א' ושלשים בכלי א' ואם הביא ארבעים בכלי א' ועשרים בכלי א' יצא אשכח תני כן ר' חנניה חברין דרבנין בעי למידין מידת הדין מעשרון אשכח תני והוא למד מה"ד ממדת עשרון א"ר אבון בלבד שלא יביאם בג' כלים ר' בא בר ממל אמר אפילו בכמה כלים ר' יוסי בי רבי בון בשם ר"י בן לוי בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר אם יש שם נדרים ונדבות הוא מקריבן והולך בתו ביתו ובא ומקריב תמיד של בין הערבים ובא ולן בלשכת פלהדין ר' עוקבה בשם ר"י בן לוי לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו אית תניי תני אפי' בזוית מ"ד הציץ מרצה על מצחו והיה על מצחו תמיד ומ"ד אפי' בזוית מן הדא דיום הכיפורים מ"ד הציץ מרצה על פסחו מסייע לר' יוסי בי ר' בון מ"ד אפי' בזוית מסייע לר' עוקבה:
שמא שכחת או שמא לא למדת לא כן תני (ויקרא כ״א:י׳) והכהן הגדול מאחיו שתהא גדולתו מאחיו (שם) אשר יוצק על ראשו שמן המשחה רבי אומר בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה א"ר יוסי בי ר' בון כאן בראשון וכאן בשני: מעמידין אותו בשערי מזרח: איכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ אין תימר מבפנים כיי דתנינן תמן חמש טבילות היה שם באותו היום אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפי' טהור עד שיהא טובל וארבעה מחמת יה"כ אין תימר מבחוץ כולהן מחמת יום הכפורים: מעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים: למה לא אמר שעיר א"ר בא קרטיגנא בלא כך אינו זקוק להערות אשכח תני ושעיר: