א <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. שְׁחָטָהּ וְאָכְלוּ זְאֵיבִים בְּנֵי מֵיעֵיהָ כְשֵׁירָה. שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים לַכּוֹשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִיקְבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵיעַיִם כְּשֵׁירִין. תַּנֵּי. אֲבָל מֵבִיאָהּ הוּא עַל גַּב עוֹרָהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מְשַׁיֵיר מִמֶּנָּה אֵבֶר אֶחָד וּמֵבִיאוֹ עִמּוֹ.