ברכות 120

פרק 120

א מַה עָשָׂה צִבְעוֹן וַעֲנָה. זִימֵּן חֲמוֹרָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ סוּס זָכָר וְיָצָא מֵהֶן פִּרְדָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם. אַתֶּם הֵבֵאתֶם לְעוֹלָם דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקָן אַף אֲנִי מֵבִיא עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִימֵּן חֲכִינָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ חַרְדּוֹן וְיָצָא מִמֶּנָּה חֲבַרְבָּר. מִיָּמָיו לֹא יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁעָקְצוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה. נָשְׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁבַּעֲטָתוֹ פִּרְדָּה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִּירְדָּה לְבָנָה.
ב הָאֵשׁ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="126"></i> שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְיָירֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִימֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שְׁהִיא תְחִילַּת בְּרִיָיתָהּ.
ג רַב הוּנָא בְשֵׁם [רַב]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="129"></i> רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁכְּבָר שָׁבַת הָאוֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ [בִּמְעַשֵּׁין]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="133"></i> לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.
ו עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.
ז חֲמְשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגַחֶלֶת וַחֲמִשָּׁה בְּשַׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וְשַׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הַנָּאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. מְבָרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַרְצִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בַּר סִימַאי בִּלְבַד הַנִּקְטֶפֶת.
פרק קודםפרק הבא