ברכות 122

פרק 122

א תַּנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָרְכִין. רִבִּי זְעִירָא מַקְרִיב קוֹמֵיהּ בּוּצִינָא. אָמְרִין לֵיהּ תַלְמִידָיו רִבִּי מַה אַתְּ מַחְמִיר עָלֵינוּ. וְהָתַנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָרְכִין.

ב <big>משנה:</big> מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּירַךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. וְעַד מָתַי מְבָרֵךְ עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.

ג <big>הלכה:</big> רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֶם אֲמַר תְּרֵין אֲמוֹרָיִן חַד אֲמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי וְחַד אֲמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. מַאן דָּמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אִילּוּ שָׁכַח שָׁם כִּיס אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁמָּא לֹא הָיָה חוֹזֵר וְנוֹטֵל כִּיסּוֹ. אַף הָכָא יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. מַאן דָּמַר טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִלֵּן פּוֹעֵל עוֹשֶׂה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל אוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁמָּא מַטְרִיחִין שֶׁיַּחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. אֶלָּא מְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. אַף הָכָא מְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר.

ד עַד מָתַי הוּא מְבָרֵךְ רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָמֵא מַחְמַת אוֹתָהּ סְעוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד שֶׁיִּרְעַב.

ה <big>משנה:</big> בָּא לָהֶן יַיִן אַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל מְבָרֵךְ וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר כּוּתִי מְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה.

ו <big>הלכה:</big> אָמַר רִבִּי בָּא עַל יְדֵי שֶׁהִיא בְּרָכָה קְטַנָּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּה. בְּרַם הָכָא [מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מְשַׁלְשְׁלָהּ] עַל הַכּוֹס אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ.

ז הָא אַחַר יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע. לֹא כֵן תַּנִּי שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. חִיָיה בְּרֵיהּ דְּרַב אָמַר בִּשֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן כְּזַיִת.

ח הָכָא מַתְנִיתָא תַנִּי שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. רַב בְּשֵׁם אַבָּא בַּר חָנָה וְאִית דְּאָמְרֵי לָהּ אַבָּא בַּר חָנָה בְּשֵׁם רַב וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי הֵי אִינִּין רָאשֵׁי פְרָקִים. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵּי ה׳ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה׳ בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא מְנַיִין שֶׁאִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אֲמַר מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי רַבָּנָן רַבְרְבָיָא עָבְדִּין כֵּן. אִינּוּן קַיָימִין בְּצִיבּוּרָא דְּאִילֵּין אָמְרִין דֵּין בָּרוּךְ הַבָּא וְאִילֵּין אָמְרִין בְּשֵׁם ה׳. וְאִילֵּין וְאִילֵּין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.

ט תַּנָּא רִבִּי אוֹשַׁעְיָא עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אֲפִילוּ לֹא אָכַל. וְאֵינוֹ אוֹמֵר נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל.

י תַּנִּי אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה וְלֹא אָמֵן חֲטוּפָה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יְהוּ בָנָיו יְתוֹמִים. חֲטוּפָה יִתְחַטְּפוּ שְׁנוֹתָיו. קְטוּפָה תִּקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה. אֵי זוּ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה אָמַר רַב הוּנָא דֵּין דְּיָתִיב לְמִיבְרְכָה וְהוּא עָנָה ולֹא יֹדֵעַ לְמָה הוּא עָנָה.

פרק קודם פרק הבא