א תַּנִּי מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְנִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִיבֵּל. נִכְנַס מִפְּנֵיהֶם לֶחָצֵר וְנִכְנְסוּ אֲחַרָיו. לְבַיִת וְנִכְנְסוּ אֲחַרָיו. אָמַר לָהֶן כִמְדוּמֶּה הָיִיתִי שֶׁאַתֶּם נִיכְוִין בְּפוֹשְׁרִין וְאִי אַתֶּם נִכְוִין אֲפִילוּ בְרוֹתְחִין. וַהֲלֹא אָמְרוּ אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים כִּבְהֵמָה. אִם עַל בְּנֵי חוֹרִין אֲחֵרִים אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין כָּל שֶׁכֵּן עַל הָעֲבָדִים. מִי שֶׁמֵּת עַבְדּוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ אוֹמֵר לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָךְ.