ברכות 45

פרק 45

א רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרִבִּי [חִיָיא]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="51"></i> כָּתוֹבָה מָטְתֵיהּ אוֹנֵס. וְעָלוּן לְגַבֵּיהּ רִבִּי מָנָא וְרִבִּי יוּדָן וַהֲוָּה חֲמָר טָב וְאִישְׁתּוּן סַגִּין וְגָחְכִין. לְמָחָר אָתוּן בַּעְיָין מֵיעוּל גַּבֵּיהּ. אָמַר לוֹן רַבָּנָן אָכֵן בַּר נָשׁ עֲבֵיד לְחַבְרֵיהּ. לָא הֲוִינָן חֲסֵרִין אֶתְמֹל אֶלָּא מֵיקוּם וּמִירְקוֹד.
ב תַּנִּי עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל שְׁנַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן וַחֲמִשָּׁה בְתוֹךְ הַמָּזוֹן. וּשְׁלֹשָׁה לְאַחַר הַמָּזוֹן. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן. אֶחָד לְבִרְכַת הַמָּזוֹן וְאֶחָד לִגְמִילוּת חֲסָדִים. וְאֶחָד לְתַנְחוּמֵי אֲבֵילִים. וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁלֹשָׁה אֶחָד לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת וְאֶחָד לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְאֶחָד לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִין וְהוֹלְכִין גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן וְהֶחֱזִירוּם לִמְקוֹמָן.
ג כֹּהֵן מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא לִכְבוֹד רַבּוֹ. רִבִּי יַנַּאִי זְעִירָא דָּמָךְ חָמוֹי. הוּא הֲוָה חָמוֹי וְהוּא הֲוָה רַבֵּיהּ. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹסֵי וְאָסַר לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי אָחָא וָמַר יִטָּמֵאוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי יוֹסֵי נִטְמְאוּ לוֹ תַלְמִידָיו וְאָכְלוּ בָשָׂר וְשָׁתוּ יַיִן. אָמַר לוֹן רִבִּי מָנָא חָדָא מִן תַּרְתֵּי לָא פְלָטַת לְכוֹן. אִם אֲבֵילִים אַתֶּם לָמָּה אֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וְלָמָּה שְׁתִיתֶם יַיִן. וְאִם אֵין אַתֶּם מִתְאַבְּלִין לָמָּה נִטְמֵאתֶם.
ד מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא כֹהֵן לִכְבוֹד תּוֹרָה. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה יָתִיב מַתְנֵי וְאָעַל מִיתָא. מִן דְּנָפִיק לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. וּמָן דְּיָתִיב לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם.
ה רִבִּי נְחוּמְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא אָמַר אַבָּא לֹא הָיָה עָבוֹר תְּחוֹת כִּפְתָּה דְקֵיסַרִין. רִבִּי אַמִּי רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי כֹהֵן וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא הֲווּ מְטַיְּילִין בְּאִילֵּין פְּלָטיוּתָא דְצִיפּוֹרִי. הִגִּיעוּ לְכִיפָּה וּפִירֵשׁ רִבִּי כֹהֵן. הִגִּיעוּ לְמָקוֹם טַהֲרָה וְחָזַר אֶצְלָן. אָמַר לוֹן בְּמַה עַסְּקִין. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לֹא תֵימוֹר לֵיהּ כְּלוּם. אִין מִשּׁוּם דְּבָאִישׁ לֵיהּ דְּפָרַשׁ שֶׁמִּטָּמֵא לְתַלְמוּד תּוֹרָה לָא יָדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה [גּוּיְיסָן] לָא יָדְעִין.
ו תַּנִּי מִטָּמֵּא כֹּהֵן וְיוֹצֵא חוּצָה לָאָרֶץ לְדִינֵי מְמוֹנוֹת וּלְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּלְקִידּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּלְעִיבּוּר שָׁנָה. לְהַצִּיל שָׂדֶה מִן הַגּוֹי וְאֲפִילוּ ליטור<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="75"></i> יוֹצֵא וְעוֹרֵר עָלֶיהָ. לִלְמוֹד תּוֹרָה וְלִישָּׂא אִשָּׁה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשּׁ לוֹ מֵאֵיכַן לִלְמוֹד אַל יִטָּמֵא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֲפִילוּ יֵשּׁ לוֹ מֵאֵיכַן לִלְמוֹד תּוֹרָה יִטָּמֵא שֶׁלֹּא מִכָּל אָדָם זוֹכֶה לִלְמוֹד. אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה מִטָּמֵּא וְיוֹצֵא אַחַר רַבּוֹ לְצִידָן. אֲבָל אָמְרוּ אַל יֵצֵא כֹּהֵן לְחוּץ לָאָרֶץ אֶלָּא אִם כֵּן הִבְטִיחוּ לוֹ אִשָּׁה.
פרק קודםפרק הבא