גיטין 17

פרק 17

א דֵּין דְּמָחַל שְׁטָר לְחַבְרִיהּ. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. מָחַל. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא מָחַל עַד דְּמָסַר לֵיהּ שְׁטָרָא.
ב תֵּן מְנָה זֶה לִפְלוֹנִי. וָמֵת. אִם רָצוּ הַיּוֹרְשִׁין לְעַכֵּב אֵינָן יְכוֹלִין. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּאוֹמֵר. זְכֵה לוֹ. כָּאוֹמֵר. הִתְקַבֵּל לִי. הֵן. אָמַר רַבָּא בַּר מָמָל. בִּשְׁכִיב מְרַע הִיא מַתְנִיתָא. אִם בִּשְׁכִיב מְרַע בְּהָדָא אֵין צָרִיךְ לוֹמַר. זְכֵה לוֹ. הִתְקַבֵּל לוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. קִיַימְתִּיהָ מִדְּאָמַר רִבִּי בָּא בַּר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. עָשׂוּ דִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כְּבָרִיא שֶׁכָּתַב וְנָתַן. וְהוּא שֶׁמֵּת מֵאוֹתוֹ חוֹלִי. הָא אִם הִבְרִיא לֹא. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּאוֹמֵר. זְכֵה לוֹ. הִתְקַבֵּל לוֹ.
ג תְּנוּ מְנָה לְאִישׁ פְּלוֹנִי. וָמֵת. יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. בִּשְׁכִיב מְרַע הִיא מַתְנִיתָא.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר בְּפָנַיי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נֶחְתַּם בְּפָנַיי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נִכְתַּב בְּפָנַיי נִכְתַּב כּוּלֹּו וּבְפָנַיי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ בְּפָנַיי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַיי נֶחְתַּם כּוּלֹּו פָּסוּל. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נֶחְתַּם פָּסוּל. שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נֶחְתַּם פָּסוּל. וְרִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נִכְתַּב וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם כָּשֵׁר.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם כול׳. נִיחָא בְּפָנַיי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נֶחְתַּם. בְּפָנַיי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נִכְתַּב. כְּלוּם קִיּוּמוֹ שֶׁלַּגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. אֶלָּא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִי יוֹדָה פוֹסֵל בַּטּוֹפְסִין. וּדְרִבִּי יוּדָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּמְגָרֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ טוֹפְסֵי גִיטִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ כִּמְגָרֵשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא גֵּט אִשָּׁה עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גֵּט אִשָּׁה. עַד שֶׁיִּכְתּוֹב כּוּלֹּו בְּפָנָיו עַד שֶׁיִּתְחַתֵּם כּוּלּוֹ בְּפָנָיו. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. אִם הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא מוּתָּר.