גיטין 27

פרק 27

א <big>הלכה:</big> קִיבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל כול׳. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי בְּעֶבֶד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. עֶבֶד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט פָּסוּל. אָמַר רִבִּי אַסִּי. אִילוּלֵא רִבִּי בָּא כְּבַר הָיִינוּ לְהַתִיר אֶת אֶשֶׁת אִישׁ. וַאֲפִילוּ תֵימַר. לֹא שְׁמִיעַ רִבִּי אַסִּי הָדָא דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. לֹא שְׁמִיעַ מִילֵּיהוּן דְּרַבָנִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִרְאִין דְּבָרִים שֶׁיְּקַבֵּל הָעֶבֶד גֵּט שִׁיחְרוּר וְאַל יְקַבֵּל גֵּט כְּוָותֵיךְ. סָבְרִין מֵימַר. לֹא אָמַר אֶלָּא אַל יְקַבֵּל. הָא אִם עָבַר וְקִיבֵּל כָּשֵׁר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְכֹהֶנֶת הָיְיתָה וְלֹא חָשׁוּ לָהֶן מִשּׁוּם רֵיחַ פְּסוּל.

ב <big>משנה:</big> אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר מֵת בַּעֲלָהּ נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּיטָּהּ חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעֲלָהּ. מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה. שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ. הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מֵבִיאָה אֶת גִּיטָּהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא צְרִיכָה לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתֵּם.

ג <big>הלכה:</big> אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר. מֵת בַּעֲלָהּ כול׳. אֲפִילוּ נִכְתַּב וְלֹא נֶחְתַּם מַאֲמִינִין אוֹתָהּ. שֶׁאִילּוּ לֹא אָמְרָה. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אַף אַתָּה מַתִּירָהּ לְהִינָּשֵׂא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כַּיי דָּמַר רִבִּי אָבִין. אֵינוֹ חָשׁוּד לְקַלְקְלָהּ בִּידֵי שָׁמַיִם. בְּבֵית דִּין הוּא חָשׁוּד לְקַלְקְלָהּ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם בָּא וְעִירֵר עֱרָרוֹ בָּטֵל אַף הוּא מַחְתִּמוֹ בְעֵדִים כְּשֵׁרִים.

ד הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁעָשָׂת עֶשֶׂר שָׁנִים בְּרוֹמִי וְנִישֵּׂאת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא כְּשֶׁאָמַר לָהּ. אַל תִּיגָּרְשִי אֶלָּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי.

ה <big>משנה:</big> כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה פָּסוּל. כֵּיצַד הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל הַסּוֹפְרִים מַקְרִים אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פְלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמַר זֶה שְׁמִי וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי פָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ. יוֹתֵר מִיכֵּן כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ שְׁמִי כִשְׁמָךְ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְשֵׁם אִשְׁתְּךָ פָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ. יוֹתֵר מִיכֵּן יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. יוֹתֵר מִיכֵּן אָמַר לַלִּיבֶּלָּר כְּתוֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ פָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ.

פרק קודם פרק הבא