גיטין 32

פרק 32

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ כול׳. אֵי זֶהוּ עַל אָתָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל שֶׁלֹּא עָבַר שָׁם בִּרְיָיה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּל שֶׁלֹּא עָבְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. עָבַר גּוֹי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה אַייתֵי גִיטָּא וָבַד מִינֵּיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ חַד סִירְקַיי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְאַכְשְׁרוּן. הָדָא אָמְרָה. עָבַר גּוֹי כָּשֵר. נֵימַר. סֵימָן הֲוָה לֵיהּ בֵּיהּ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין סֵימָן בַּגִּיטִּין. וְהוּא דָּמַר תְּרֵין תְּלַת שׁוּרִין. בְּרַם הָכָא הֵ׳א שֶׁבּוֹ הָיָה נָקוּד. רִבִּי עֶזְרָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָכָא לָמָּה הוּא פָסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר הָיָה שָׁם וְהָיָה שְׁמוֹ כִשְׁמוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּדְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מָצְאוּ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת. וְהָא תַנִּינָן. הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. הָלְכוּ וְלֹא הִיכִּירוּהוּ וְהִישִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָחָא. הָאִישׁ הַזֶּה שְׁנֵי גִיטִּין הָיוּ בְיָדוֹ. אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל. אִיבֵּד אֶת הַכָּשֵׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַפָּסוּל. בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֲנִי אוֹמֵר. הַפָּסוּל מָצָא.
ב תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ הִנִּיחוֹ בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְעָשָׂה בַדֶּרֶךְ עוֹד מֵאָה שָׁנָה נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָים.
ג וְלֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִין הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ לִפְנֵי מִיתָתִי שָׁעָה אַחַת. וְכֵן הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ. הֲרֵי שְׁטָר שִׁחְרוּרֵיךְ לִפְנֵי מִיתָתִי שָׁעָה אַחַת. שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹכַל בַּתְּרוּמָה מִיַּד. תַּמָּן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִתְקַלְקְלָה. בְּרַם הָכָא לִכְשֶׁיָּמוֹת הִיא מִתְקַלְקֶלֶת.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְימוּ אֶת דְּבָרָיו עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם וְעַל הַיּוֹצֵא לִידוֹן שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָימִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.