א <strong><big>הלכה:</big></strong> הָאוֹמֶר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי כול׳. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. הִתְקַבֵּל כִּזְכֵה. הָכָא אַתְּ אָמַר. הִתְקַבֵּל כְּהוֹלִךְ. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁזָּכִין לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. הָתִיב רִבִּי שַׁמַּי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה צוֹוַחַת לְהִתְגָּרֵשׁ. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא חָזְרָה בָהּ. הָא תַנִּינָן. הִיא עַצְמָהּ מֵבִיאָה אֶת גִּיטָּהּ. חָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא חָזְרָה בָהּ. תַּמָּן הִיא חָבָה לְעַצְמָהּ. בְּרַם הָכָא חוֹב לָהּ.