חגיגה 42

פרק 42

א <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִגִמוֹר אַף הוּא אֵינוֹ פוֹתֵחַ. וְלֹא יִפְתַּח. אַף הוּא מְמָעֵט בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל.
ב רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מַה פְלִיגִין. בְּחָבִית שֶׁלְיַיִן. אֲבָל בְּחָבִית שֶׁלְשֶׁמֶן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. שׁוֹפְכָהּ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָה. שׁוֹבְרָהּ. וְהָא תַנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל. מַנִּיחָהּ לָרֶגֶל הַבָּא.
ג רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹכֵל אַף תִּשְׁבּוֹת הָרֶגֶל כָּרֶגֶל. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. עֶרֶב הַפֶּסַח כַּפֶּסַח. וְיוֹם טָבוֹחַ כַּעֲצֶרֶת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. אוֹף אֲנָן תַּנִּינָן דְּרָבָא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא בְּיוֹם הַחֲמִישִׁי שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים פְּנוּיִים.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> כֵּיצַד מַעֲבִירִין עַל טַהֲרַת הָעֲזָרָה. מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. הָיוּ לָהֶן שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים שֶׁאִם נִטְמְאוּ הָרִאשׁוֹנִים יָבִיאוּ שְׁנִיִּים תַּחְתֵּיהֶן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ טְעוּנִין טְבִילָה חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצוּפִּין.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה. אָמַר רִבִּי בָּא. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא שֶׁהָיָה שָׁם אֶחָד מִן הַכֵּלִים שֶׁלֹּא הוּזָּה. מֵעַתָּה נָחוּשׁ לְכוּלָּן. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁהָיָה שָׁם אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה עַל עִיסְקֵי קִינָּהּ וְנִתְזָה צִינּוֹרָה שֶׁלְרוֹק מִתּוֹךְ פִּיהָ עַל בְּגָדָיו וְטִימָּתוֹ. מֵעַתָּה נָחוּשׁ לְכוּלָּם. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּיטְמָא בִסְפֵק מַשְׁקִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. סְפֵק מַשְׁקִין לִטַּמֵּא טָמֵא. וּלְטַמֵּא טָהוֹר. תַּמָּן בִּתְרוּמָה וְכָאן בַּקּוֹדֶשׁ. חוֹמֶר הוּא בַקּוֹדֶשׁ.
פרק קודםפרק הבא