א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמְמָרֵיחַ כִּרְיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִטְבַּל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא נִטְבַּל. מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהָתַנִּינָן וְכֵן נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. וְאֵין בְּשֶׁלְכּוֹלְהֶן כְּשִׁיעוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכֵּן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עַל מְנָת לְחַלְּקָהּ בָּצֵק פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַיָיב בַּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ לֹא תְתִיבֵינִי נַחְתּוֹם. נַחְתּוֹם לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא לְקוּחוֹת וְהוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ עִיסָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן חַוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁלָּנוּ בְּצַד הָעֲרֵימָה חַיֶיבֶת הֲרֵי אֵילּוּ חַיָיבִין. הָא בְצַד עֲרֵימָה פְטוּרָה פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר (לוֹ) רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יִיאוּשׁ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר וְהֵן [שֶׁגָּרְרוּ רָאשֵׁי]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="200"></i> שִׁבֳּלִים.