יומא 12

פרק 12

א רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָעֵי. לְמֵידִין מִידַּת הַדִּין מֵעִשָּׁרוֹן. [אַשְׁכָּח תַּנֵּי. וְהוּא לָמַד מִידַּת הַדִּין מִמִּידַּת עִשָּׁרוֹן.] אָמַר רִבִּי אָבוּן. בִּלְבַד שֶׁלֹּא יְבִיאֵם בִּשְׁלֹשָׁה כֵלִים. [רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. אֲפִילוּ בְּכַמָּה כֵלִים.]
ב רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. אִם יֵשׁ שָׁם נְדָרִים וּנְדָבוֹת הוּא מַקְרִיבָן וְהוֹלֵךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם וּבָא וְלָן בִּלִישְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. רִבִּי עוּקְּבָּה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא הָיָה עוֹשֶׁה כֵן אֶלָּא בַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים.
ג אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ בְזָוִיות. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. וּמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִיות. מִן הָדָא דְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִיות. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי עוּקְּבָּה.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין קוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה:
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ. לֹא כֵן תַּנֵּי. וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. שֶׁתְּהֵא גְדוּלָּתוֹ מֵאֶחָיו. אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. רִבִּי אוֹמֵר. בְּנוֹי בְּכֹחַ בְעוֹשֶׁר בְחָכְמָה וּבְמַרְאֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בָּרִאשׁוֹן וְכָאן בַּשֵּׁינִי.
ו מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַרֵי מִזְרָח. אֵיכָן הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ. מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ. אִין תֵּימַר. מִבִּפְנִים. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. חָמֵשׁ טְבִילוֹת הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֲפִילּוּ טָהוֹר עַד שֶׁיְּהֵא טוֹבֵל. וְאַרְבַּע מַחְמַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִין תֵּימַר. מִבַּחוּץ. כּוּלְּהֹן מַחְמַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים.
ז מַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵלִים וּכְבָשִׂים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. שָׂעִיר. אָמַר רִבִּי בָּא קַרְטִיגֵנָא. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ זְקוּק לְהֶעָרוֹת. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. וְשָׂעִיר.
ח <strong><big>משנה:</big></strong> כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לוֹכַל הַרְבֵּה שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה: