יומא 37

פרק 37

א וְקַלְפֵּי הָיָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. וְשֶׁלְאֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ. מָהוּ אֶשְׁכְּרוֹעַ. פֻּסְקִינוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרַב בָּעֵי. אָבְדוּ. מָהוּ לָעֲשׂוֹת תַּחְתֵּיהֶן שֶׁלְזָהָב. יָיבֹא כְהָדָא. שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
ב וְיַעֲשׂוּ דַדִּין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּיוֹם מְרוּבֶּה שֵׁלְתָּמִיד. הָעֶלְיוֹן מִשֵּׁם כְּלי פָּחוּת בְּרוּבּוֹ. וְהַתַּחְתּוֹן אֵין בּוֹ מִשֵּׁם אֲוִירוֹ שֶׁלְכֶּלִי. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַמַּת הַמַּיִם הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת לוֹ מֵעֵיטָם. וְהָיוּ רַגְלֵי שֶׁבַּדָּרוֹם פְּחוּתִין כְּרִימּוֹנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הַיָּם בֵּית טְבִילָה לַכֹּהֲנִים הוּא. וְהַיָּם לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ. וְלֹא כְלִי הוּא. אַמַּת הַמַּיִם מוֹשֶׁכֶת לוֹ מֵעֵיטָם וְהָיוּ רַגְלֵי שֶׁבַּדָּרוֹם פְּחוּתִים כְּרִימּוֹנִים.
ג כְּתִיב וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלשִׁים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מְקוֹם שָׁאוֹגְרִין בּוֹ דָמוֹ שֵׁלְטָלֶה. אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מְקוֹם שָׁאוֹגְרִין דָמוֹ שֵׁלְפָּר. מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. אֵילּוּ הַסַּכִּינִין. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. הוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחִילְפוֹת. שֶׁשָּׁם הָיוּ גּוֹנְזִין אֶת הַסַּכִּינִין.
ד הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מְנַרְתָּא. וְחָרָנָה אָמַר. קוֹנְכִיתָא. תִּרְגֵּם עֲקִילַס. לָקָבֵל נֶבְרַשְׁתָּא לַמְפַּדָס.
ה אַף הִיא עָשְׂתָה טַבֻּלָה שֶׁלְּזָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁהָיְתָה הַחַמָּה זוֹרַחַת הָיוּ הַנִּיצוֹצוֹת מְנַתְּזִין מִמֶּנָּה וְהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרְחָה הַחַמָּה. וּמַה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲלֶ״ף בֵּי״ת הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. וְהָא תַנֵּי. כִּכְתָב שֶׁכָּאן כֵּן כְּתָב שֶׁכָּאן. לֹא מְעוּבֶּה וְלֹא מֵידַק אֶלָּא בֵינוֹנִי. פָּתַר לָהּ. כְּאֲלֶ״ף שֶׁכָּאן [כֵּן] אֲלֶ״ף שֶׁכָּאן. כְּבֵי״ת שֶׁכָּאן כֵּן בֵי״ת שֶׁכָּאן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל פָּרָשַׁת סוֹטָה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. שֶׁמִּמֶּנָּה הָיָה קוֹרֵא וּמְתַרְגֵּם כָּל דִּקְדּוּקֵי הָפָּרָשָׁה.
ו נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִיסִּים לְדַלְתוֹתָיו. וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח. תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה וְעָמַד עֲלֵיהֶן סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם. וְנָטְלוּ אֶחָד מֵהֶם וְהִטִּילוּהוּ בַיָּם. וּבִיקְשׁוּ לְהַטִּיל עוֹד שֵׁינִי וְעָמַד וְגִיפְפוֹ. אָמַר לָהֶן. אִם מַטִּילִין אַתֵּם אוֹתוֹ לַיָּם הִטִּילוּנִי עִמּוֹ. וְהָיָה בוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל וּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לִלְמֵינָהּ שֶׁל יָפוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיַע לִלְמֵינָהּ שֶׁל יָפוֹ הִתְחִיל מְבַעְבֵּעַ מִתַּחַת הַסְּפִינָה. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁלְזָהָב חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁנְּחוּשְׁתָּן מַצְהִיב. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. נְחוּשְׁתָּן הָיָה (קָרִונְתִיוֹן) [מַצְהִיב וְיוֹתֵר] יָפֶה מִשֶּׁל זָהַב.
פרק קודםפרק הבא