ב מָתִיב לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנִין כְּמָה דְּאִית לְכוֹן קַל בְּשׁוּרָה וְחוֹמֶר בִּמְרוּבַּע. כֵּן אַשְׁכְּחָן דְּאִית לְרַבָּנִין<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="167"></i> קַל בְּשׁוּרָה וְחוֹמֶר בִּמְרוּבַּע. כְּהָדָא דְתַנֵּי הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה שֶׁל יֶרֶק לְתוֹךְ שְׂדֵה תְבוּאָה. הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹרֶךְ שׁוּרָה אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב שִׁשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ זוֹרֵעַ לְתוֹכָהּ אֶלָּא מִין אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיוּ שִׁבְעָה שֶׁהוּא זוֹרֵעַ טֶפַח מִיכָּן וְטֶפַח מִיכָּן אוֹתָן חֲמִשָּׂה נִידּוֹנִין לְכָאן וּלְכָאן. מִן מַה דְּרִבִּי זְעִירָא מָתִיב עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן תַּמָּן.