כלאים 44

פרק 44

א <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי אַחַי בָּעֵי לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. תַּמָּן אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. בְּרַם הָכָא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מִצְטָרְפִין לֶאֱסוֹר אֶת הָאֶמְצָעִי. רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כֵּן הוּא אָמַר אֵין אָדָם חוֹבֵשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. תַּמָּן אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. בְּרַם הָכָא שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מִצְטָרְפִין לֶאֱסוֹר אֶת הָאֶמְצָעִי.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁלֹשׁ וְאִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֵירָתָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשּׁוּם חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי אֲפִילוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֵירָתָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. שֶׁאִילּוּ מִתְּחִילָּה נְטָעָהּ הָיָה מוּתָּר בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַלְמוֹן בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה הָיָה הוֹפֵךְ סַעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד וְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר וּבַשָּׁנָה הָאֲחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַסַּעַר לִמְקוֹם הַזֶּרַע וְזָרַע אֶת הַבּוּר וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְמוֹנֶה אַמּוֹת מוּתָּר.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> אָמַר רִבִּי זְעִירָא שְׁמוֹנֶה חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין. כְּמַה דְתֵימַר שְׁמוֹנֶה חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין. וְדִכְוָותָהּ אַרְבַּע חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין.
ד אָמַר רִבִּי לָעְזָר הֶחֱמִירוּ תוֹכוֹ יוֹתֵר מֵחוּצָה לוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא עַד דַּאֲנָא תַמָּן קִיְימַנְתָּהּ תּוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה חוּצָה לוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ. מִשְּׁמוֹנֶה וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.